בפרשה מסופר בין היתר על השמדת הערים סדום ועמורה בגלל חטאי האנשים הגרים שם. לוט ומשפחתו מספיקים להימלט מהעיר, אך אשת לוט, שלא צייתה להוראות המלאכים והסתכלה לאחור, נהפכת לנציב מלח. בהמשך מסופר על לידת יצחק ועל ניסיון העקידה.

יש המון מה לדבר על הפרשה, על כך ששרה זכתה לבן למרות גילה המופלג, על הכנסת האורחים המופלאה של אברהם את המלאכים, על ניסיון העקידה שהתנסה אברהם ועמד בו בגבורה. אבל מכל הפרשה אני נמשכת למקרה של אשת לוט שהביטה לאחור, ומנסה למצוא קשר ומשמעות לחיי בתוך הסיפור הזה.

המסר מתבקש והוא: אין להביט לאחור. מאחוריי יש את חורבות חיי, את כל החלומות שהתנפצו לי, את הבריאות שהייתה ואיננה, את החברות והזמנים האחרים ששייכים לעבר שלי. אבל המסר הוא לא להביט לאחור אלא קדימה, כל הזמן קדימה, לקראת חלומות חדשים, התחלות חדשות ותקוות מתוקות, אחרת איהפך לנציב מלח, אהיה דוממת, קפואה, ללא תנועה.

חברות שלי, צפויה לנו שבת גשומה, מלח נמס במים, אבל אנחנו לא עשויות ממלח אלא מאש שיש בה חיים ותנועה והיא שואפת לגדול קדימה והלאה.

מאחלת לנו התכרבלות נעימה בפוך ומנוחת גוף ונפש אמיתית.

שבת שלום!
חני

—

רעיון אחד מתוך הספר "שבת שלום חני" שיוצא לאור בימים אלו. בספר ליקטו בני משפחתה דברים ומאמרים שכתבה סביב פרשיות השבוע בהיבטים אקטואליים, מחזקים ומעוררים השראה. את הספר תוכלו להשיג בחנויות הספרים המובחרות או הקליקו כאן.